קיצור הלכות אבלות

לפני הקבורה

אנינות - משך הזמן, מרגע הפטירה (או השמועה על הפטירה) ועד הקבורה.

מצוות - האונן אינו רשאי לקיים מצוות עשה כמו לברך ברכת המזון וכדו'.
האונן חייב בנטילת ידיים אך לא מברך על הנטילה, עמו כן אינו מצטרף לזימון. האונן אסור באכילת בשר ובשתיית יין – ובשבת מותר.
האונן אינו עונה "אמן" על ברכות ששומע.

תפילין - האונן פטור מהנחת תפילין. אם הקבורה נדחית בכמה ימים, ובמשך זמן זה האונן עסוק בעניינים הקשורים לקבורת המת, גם אז הוא פטור.
במוצאי שבת ויום טוב, האונן פטור מהבדלה וישמע מאחר או שיעשה ביום ראשון לאחר ההלוויה. [1]
מותר להחליף בגד לבגד אחר שמעדיף לעשות בו את הקריעה.
האונן אסור ברחיצה, שאלת שלום ומלאכה.
האונן יושב נמוך כאבל – ויש אומרים שמותר לשבת על כיסא.

במקרה שהקבורה נעשית במדינה אחרת, ואין כל כוונה לנסוע לשם, אז מתחילה האבילות מרגע השמועה (ואם יש סידורים בענייני הקבורה בארץ, לאחר גמר הסידורים), ומיד מתחילים לשבת שבעה גם אם המת יקבר בעוד כמה ימים.

 

ברכת דיין האמת - מברכים על השמועה. המנהג הנפוץ שמברכים לפני הקריעה.
קריעה - קורעים את הבגד העליון על הבשורה הרעה. נהגו לקרוע בשעת הלוויה. על אב ואם קורעים באורך טפח (8 ס"מ) כנגד הלב (בצל שמאל), על שאר קרובים שנפטרו קורים טפח בצד ימין. על אב ואם כשמחליפים חולצה (במהלך השבעה) – צריך לקרוע גם את החולצה הנוספת. בשאר הקרובים אין צורך.

 

אחרי הקבורה

 

במהלך השבעה

סעודת הבראה – אין לאבל לאכול סעודה ראשונה משלו, ומצווה על שכניו וחבריו להאכילו משלהם.
                          נהוג לאכול בביצה קשה ולחמניות או כעכים עגולים.
תפילין – ביום הראשון של השבעה האבל פטור מלהניח תפילין.[2]
שאלת שלום - אסורה לאבל. מאך מיום הרביעי לאבלות , אם אמרו לו שלום, ישיב.
תלמוד תורה – אסור בתלמוד תורה - חוץ מדברים של אבלות וצער. ואינו עולה לתורה.
איסור מלאכה – אסור לאבל לעשות מלאכתו בשבעה כדי שלא יסיח דעתו מהאבלות.
איפור ובישום – אסור להתאפר וכדו' (לכלה אבלה מותר גם בתוך השבעה). אחר השבעה – מותר לאישה נשואה כי שלא תתגנה על בעלה.
בגדים – אסור ללבוש בגדים מכובסים במהלך השבעה. ואם נתלכלכו הבגדים או שנתמלאו זיעה מותר.
ברכות – מותר לברך שהחיינו במהלך השבעה. ואם יכול לברך אחר אבלו – לא יברך בתוך השבעה.

ברכת המזון – יש נוהגים לברך בנוסח מיוחד, ושם לנהוג על פי מנהג המשפחה.
בשר – מעיקר הדין מותר לאכול בשר בהלך השבעה ואף לשתות יין, ויש שנמנעים.
ישיבה – בעיקרון על הארץ. אם יושבים על שרפרף או כיסא עליהם להיות עד 30 ס"מ מהארץ.
מראות – נוהגים לכסות המראות בבית האבל במיוחד אם מתפללים שם. ויש הנוהגים גם לכסות תמונות מזוגגות או להסירם.
סיכה - אסור לסוך בשמן או במשחה לשם תענוג, ואם יש צורך רפואי מותר.
סנדל - אין לנעול מנעלי עור כפי ההלכה ביום הכיפורים.

קדיש- אומרים "קדיש יתום" בכל התפילות וכן "קדיש דרבן לאר לימוד תורה.
רחצה – אסור לרחוץ בהללך השבעה לשם תענוג אפילו במים קרים. אבל המקרה שנתלכלך או במקומות שהלחות מעיקה וכדו' מותר לרחוץ אך לא לזמן רב או לשם תענוג. טבילת מצווה לאישה אסורה גם כן.
שבת – לא נוהגים בה אבלות בפרהסיה, אך נוהגים אבלות בדברים שבצנעה – ברחיצה ובתשמיש המיטה. לפני השבת מתחילים להתכונן לקראת השבת. [3]
תפילה – מצווה להתפלל בבית האבל במניין. אין אומרים תחנון (וכל הקטעים התלויים התחנון) ואין אומרים ברכת מעין שבע בשבת. אין אומרים הלל בראש חודש אם האבל נמצא עמהם באותו החדר. [4] בחנוכה גומרים את הלל כולל האבל עצמו.
קימה מהשבעה – ביום השביעי, אחרי תפילת שחרית, מנחמים את האבלים ואומרים להם "קומו" וע"י

כך מסתיימים ימי השבעה.

לכל הקרובים האבלות היא שלושים יום בלבד, חוץ מאבלות על אב או אם שהיא שנים עשר חודש.

 

במהלך השלושים

בגדים - אסור ללבוש בגדים חדשים כל השלושים יום.

מתנות - אין לשלוח מתנות לאבל בזמן זה, וכן לא לשלוח אליו משלוח מנים בפורים.

קדיש ותפילה - האבל אומר קדיש במהלך השלושים, וראוי להשתדל להיות גם חזן.

שינוי מקום - על האבל לשנות את מקומו בבית הכנסת (בעיקר בימי החול, בשבתות וחגים רשאי האבל לשבת במקומו הרגיל).

שמחה - "אסור להיכנס לבית השמחה". גם כשיש שמחה משפחתית כמו חופה וכדומה עדיף להימנע מללכת לשם. אם חייבים להשתתף בשמחה כגון אב שבנו מתחתן, כדאי להתייעץ עם רב. כינוסי מצוה שאין שם שמחה מיוחדת כגון סיום מסכת, ברית מילה ופידיון הבן  - מותר לאבל ללכת לשם לא בזמן הסעודה, ולא ישתתף בסעודה עצמה. ‏[5]

תספורת גילוח וגזיזת ציפורניים - לגבר אסורים כל השלושים.

      לאישה מותר להסתפר מיד לאחר סיום השבעה. אסור לאישה לגזוז              ציפורניים כל השלושים חוץ מגזיזת ציפורניים לפני הטבילה במקווה.

במהלך השנה - אבלות על אב ואם

האבלות עצמה נוהגת 12 חודשים בלבד. 

בשנה מעוברת האבלות מסתיימת עדיין לאחר 12 חודש כך שהאבלות תסיים חודש לפני תאריך הפטירה. לגבי האזכרה יש מחלוקת בין האשכנזים לספרדים: האשכנזים עורכים את האזכרה בתאריך הפטירה, ואילו הספרדים בתום שנים עשר חודש. אזכרה שאינה של השנה הראשונה, לכל הדעות, נערכת בתאריך הפטירה.

בגדים - מנהג הספרדים שמותר לקנות וללבוש בגדים חדשים לאחר השלושים.

     מנהג האשכנזים להימנע מלקנות וללבוש בגדים חדשים חשובים כל השנים עשר חודש אך בגדים       פשוטים מותר. ואם יש הכרח לקנות אז האבל ייתן לאחר שילבשם זמן קצר ולאחר מכן ילבשם           האבל עצמו.

מתנות - כנ"ל בדין השלושים.

קדיש ותפילה - נוהגים לומר 11 חודשים אחר הפטירה ובחודש ה-12 נוהגים לא לומר.

שינוי מקום - כנ"ל בדין השלושים.

שמחה - כנ"ל בדין השלושים.

תספורת וגילוח - על אב ואם אסור להסתפר ולהתגלח גם לאחר 30 יום עד שיגערו בו חבריו על מצב שערו.  

יום השנה (יארצייט)

יום השנה נקבע בדר"כ לפי יום הפטירה ויש לקבוע אותו בתאריך העברי של הפטירה [6].

ביקור הקבר ביום השנה - בעלייה לקבר ביום השנה נוהגים לומר פרקי תהילים ומשניות כמובא בסידורים.  (בבית הקברות בגדרה יש סידורים במקום).  כשחל יום השנה בשבת, בחג או במועד מקדימים את העלייה לקבר.

נר נשמה - נהוג להדליק נר נשמה ביום שנה.

קדיש - נוהגים לומר קדיש מליל שבת שלפני יום השנה. 

תפילה - בים השנה מתפלל הבן שלוש תפילות בתור החזן. ואם יש קריאת התורה נכון שיעלה לתורה או שיעלה מפטיר בשבת שלפני.

תענית - מצווה אך לא חובה להתענות ביום השנה על אביו או על אמו (אך אסור להתענות במועדים כגון: שבת ר"ח, חגים, חול המועד, חנוכה, פורים וכו') ויש לקבל את הצום בתפילת מנחה שלפני יום הפטירה.

  

[1] לעומת זאת בילקוט יוסף פסק שבמקרה שהמת נקבר ביום ראשון או שני, יש להתפלל ערבית של מוצאי שבת מבעוד יום מפלג המנחה, ואח"כ יעשה הבדלה (וכמובן אסור בעשיית מלאכה והדלקת אש עד צאת שבת). ואם נקבר המוצ"ש ינהג כאמור לעיל.

[2] בילקוט יוסף כתב שאם נקבר יום אחרי הפטירה, הרוצה להחמיר להניח תפילין ביום הקבורה, יניח בצנעה.

[3] יש שכתבו שמותר שעתיים וחצי לפני השקיעה ויש שכתבו שעה ורבע קודם השקיעה. למעשה, ינהגו לפי צורך הכנת הצרכים שבת.

[4] הילקוט יוסף כתב שמנהג הספרדים לומר הלל בר"ח.

[5] הילקוט יוסף מתיר ללכת לברית מילה גם בזמן הסעודה.

[6] במקרה שהקבורה הייתה שלושה ימים ויותר לאחר הפטירה, יש הנוהגים שבשנה הראשונה בלבד יום השנה יקבע לפי תאריך הקבורה.

58.png