''וצומו עליי ואל תשתו ואל תאכלו"

לאחר שהמלך אחשורוש כבש את כל העולם, הוא ערך חגיגות משתה ושמחה לכל האזרחים. רבים מהיהודים לא עמדו בפיתויי התענוגות המלכותיים. הם הלכו לבית המלך ונהנו ממאכלי הטריפה של המלך הרשע.

כתוצאה מחטא זה, שהיה שלב לפני התבוללות המונית, נגזרה גזירה נוראה על עם ישראל.

 המן בן המדתא האגגי צורר כל היהודים קיבל רישיון מהמלך אחשורוש להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים.

מרדכי היהודי, מזקני הסנהדרין, החליט לעשות מעשה. הוא פנה לקרובת משפחתו אסתר, שבדרך נס התמנתה לאשתו של אחשורוש, וביקש ממנה לגשת לבעלה המלך ולהתחנן לפניו שיחוס על אחיה היהודים. אסתר מאד חששה מכיוון שהחוק במלכות פרס היה, שאין לבוא אל המלך מבלי הזמנה. לכן היא ביקשה ממרדכי שיאסוף את כל היהודים אשר בשושן הבירה ויבקש מהם לצום ולהתפלל לבורא העולם שיחוס על בניו ויצילם מכיליון. "גם אני ונערותי", אומרת אסתר, "אצום כן ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת וכאשר אבדתי אבדתי".

לאחר הצום והתפילה אסתר ניגשה אל המלך, ובדרך נס המלך שאלה למבוקשה ומשם התגלגל נס פורים.

לזכר הנס אנו צמים ביום שבו אסתר צמה. יום י''ג באדר.

צום זה נקרא תענית אסתר. התענית מתחילה מעלות השחר ונגמרת מצאת הכוכבים. תענית זו אינה חמורה וחולים פטורים ממנה.

יהי רצון שנזכה לגאולה השלימה בקרוב ממש!!!