"אל מלא רחמים המצא מנוחה נכונה תחת כנפי השכינה"

ביום ד' באייר, ערב יום העצמאות, אנו מציינים את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה.

החיבור הזה, בין יום הזיכרון ליום העצמאות, בין האבל לבין השמחה, איננו במקרה.

גם הקמת המדינה התרחשה שנים ספורות לאחר האסון הגדול ביותר שפקד את עם ישראל בהיסטוריה.

כך היא דרכו של עמנו.

 דווקא מתוך הקשיים אנו מתחזקים, מתוך המשברים אנו מתחשלים.

עוד כשהיינו במצרים, ניסה פרעה הרשע לגדע את רוחנו אך רוח הקודש יצאה כנגדו ואמרה לו 'כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ'.

הגם שאויבנו חורשים עלינו רעה, יומם ולילה בלי הפוגה, אין אנו נכנעים ואנו נלחמים בגבורה כדי להשיג את עצמאותנו. אך המחיר הוא כואב, כבד מנשוא. מיטב בנינו ובנותינו קיפחו את חייהם במערכה על ביטחונה של המדינה. 'במותם ציוו לנו את החיים'. אין זו קלישאה, אלא עובדה היסטורית. רק בזכות מסירות נפשם המפעימה של חיילי צה''ל הקדושים, אנו חיים כאן היום. סיפורי הגבורה של מלחמות ישראל הם חלק בלתי נפרד ממורשת ישראל. הם הגיבורים שלנו. הם הבנים, הם האחים, הם האבות, הם המנהיגים. לכן סמוך לכניסת יום העצמאות, סמוך לשמחה וההודאה לבורא עולם על הקמת המדינה, אנחנו עוצרים רגע ומתייחדים עם זכר הנופלים.

כי העם היהודי, למוד הסבל והקושי, יודע שארץ ישראל נקנית בייסורים ולולי חיילי צה''ל, שלוחיו של הבורא להגן על עמו, לא היינו יושבים כאן לבטח.

רק בזכות יום הזיכרון, ניתן לחגוג את יום העצמאות.

יהי רצון שעם ישראל לא יידע עוד צער ובלע המוות לנצח ונזכה לעבוד את הקב''ה מתוך בריאות ושלווה, נחת ושמחה!!!