''זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו"

יום העצמאות יכול להיתפס כחג לאומי ולא דתי. חג שיותר מתאים לחגוג אותו בהופעות סוערות ברחובות הערים, חג שבו הדתיים מתכנסים בבית הכנסת ליום שכולו תורה.
אך אין זה נכון.

לעם ישראל יש תפקיד בעולם. תפקידו הוא להפיץ בכל העולם את האמונה בבורא. ''עם זו יצרתי לי'', אומר הנביא ישעיהו, ''תהילתי יספרו''.

 כשעם ישראל בגלות, מושפל, חבול, ונתון לחסדי הגויים, אין הוא יכול למלא את ייעודו. הוא עסוק בלשרוד, כלכלית וביטחונית. אך בחסד ה' עלינו זכינו לחזור לארץ חמדתנו לאחר אלפיים שנות גלות מרה וכואבת. עם ישראל חזר לביתו. בשלב הראשון עלינו לבנות את ביתנו, לבסס את מדינתנו, והשלב השני, העיקרי, הוא למלא את הייעוד המרכזי שלנו בעולם. להפיץ אמונה בכל העולם. לשכנע את כל הגויים שצורת החיים הנכונה היא איזון בין קודש לחול, בין גוף לנפש, בין חומר לרוח.

לכן ליום העצמאות יש ערך דתי גדול מאד. ערך זה נובע מהעובדה שבלעדי יום זה איננו יכולים למלא את ייעודנו בעולם. להפיץ תורה ואמונה. מניו יורק ועד הפיליפינים, מבוקרשט ועד ערב הסעודית, כולם צריכים להאמין באלוקים. ''ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים''.

לתקומת מדינת ישראל שנים כה מעטות לאחר השואה הנוראה ישנה חשיבות עצומה במיוחד.

עם ישראל כבר לא הולך כצאן לטבח. הוא יכול להגן על עצמו. חיילי צה''ל, שלוחיו של בורא עולם להגן על עמו, מוסרים את נפשם יומם ולילה על מנת שנוכל לישון בבטחה בבתינו המוגנים. לכן, רגע לפני השמחה המתפרצת על עצמאותנו המשוחררת, אנו מכירים טובה לחיילי צה''ל הנפלאים ומתייחדים עם זכר הנופלים. עם אלו שמסרו את נפשם על מנת שנוכל לחיות כאן.
עם אלו ש''במותם ציוו לנו את החיים''.

ובעזרת ה' נזכה שיתקיים בנו חזון נביא הנחמה ''והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלוקי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים''.